מרים סיון ميريام سيفان Miriam Sivan

לקריאת הטקסט בשפת מקור הקליקו כאן

שולחן הקפטן

לפני כמה שבועות הגעתי לפאב העוגן, נקודת ציון בכניסה לנמל חיפה, יום ששי בבוקר מאוחר של אוגוסט. היה חם, השמש יקדה, וסביב השולחנות המוצלים בחזית ישבו זקנים וכמה זקנות. ניגשתי לזוג שאותו באתי לפגוש – יגאל, חבר ילדות של אבא שלי, ונילי, אשתו. הם גרו בתל אביב וטיילו צפונה בכדי להתראות עם חברים וותיקים, ימאים. אחרי חיבוקים, נשיקות, שתייה קרה וקצת שיחת חולין, יגאל אמר לי: "בואי. יש פה חבר'ה שאני רוצה שייפגשו אותך."

נכנסנו פנימה לתוך הפאב החשוך והקריר. זקנים נוספים ישבו סביב שולחן ארוך עמוס בקבוקי וויסקי, ערק, בירה, וצלוחיות זיתים וירקות כבושים, דג מטוגן, חומוס ופיתות. הם אכלו ושתו בהתלהבות. יגאל  כרך את זרועו סביבי. "חבר'ה, זאת הבת של ברוך."

הם הרימו את מבטם מהצלחות ומהכוסות. אני אמנם צעירה מהם בכמה עשורים, הבת של חברם משכבר, ובכל זאת בחנו אותי כמו שיורדי ים בוחנים אישה על היבשה. חייכתי אליהם, קצת במבוכה, אבל רק קצת. ברגע הזה התגעגעתי לאבא שלי. הוא  מת לפני 17 שנה.

"מרים." יגאל פנה אליי. "זה שולחן הקפטן."

  *

בגלל הים עזב אבא שלי את ישראל. לא שהים עצמו פגע בו.  לא, הים תמיד היה טוב אליו, וגם הראה לו את העולם בזמן שהאדמה הזאת שברה לו את הלב. זאת לא תהיה הגזמה לקשור את הגירתם של הוריי לארצות הברית לחיבור של אבי לים. מילדותו באגודת יורדי ים זבולון, דרך נעוריו בפלי"ם, כבחור צעיר באצ"ל שהתמזג עם צה"ל, ולבסוף שירת שלוש שנים בצי הסוחר. כל הפרקים בחייו של אבי השזורים בים, שיקפו גם צמתים בהיסטוריה המוקדמת של ישראל.

חלק  מהפרקים היו מרגשים. צופי הים חקרו  את קו החוף הקדום. הוא  סיפר על יופייה של ביירות. חברי הפלי"ם התריסו כנגד המצור הבריטי וסחבו על גבם פליטים אירופאים מספינות מעפילים. כמלחים על כלי השיט המסחריים הראשונים מזה אלפיים שנה להניף דגלי ישראל, היו עדים לבכיים המאושר של המוני יהודים שגדשו את נמלי בולטימור, ליברפול, וערים אחרות סביב לעולם.

חלק מן הפרקים היו שנויים במחלוקת, אפילו מכאיבים. אבא שלי היה בקרב הכוחות הלוחמים של הארגון שפרקו תחמושת מהאלטלנה, בחוף הים של כפר ויתקין. בגלל הפרשה, הבטיח לו המפקד הממונה עליו בחיל הים שלעולם לא יקודם בדרגה. לשיברון הלב שהתחיל כשהאלטנלנה הופגזה ולאחר מכן  טובעה ע"י ההגנה, נוספה "רשימה שחורה" כנגד הימין הפוליטי. האם זאת הנקודה בחייו בה החלו לקרוץ לו אופקים אחרים?

    *

הקפטנים הגמלאים, שנפגשים בהעוגן כל שישי, חיו את ההיסטוריה של ישראל המודרנית ושל הים שלה. רובם, כמו אבי, השתייכו עוד לפני הקמת המדינה לארגוני ימאים ומיליציות שהפכו לחלק מחיל הים של צה"ל ומצי הסוחר. החל משביתת הימאים הגדולה ב1951 ועד לבניית חיל הים הישראלי ככוח לוחמה איכותי, הגברים האלה אספו וצברו סיפורים שהם חלק בלתי נפרד מהבנת העבר וההווה של האריג הישראלי.

הדגש כאן הוא על גברים. הדגש הוא על "מועדון הבנים". לחיילים הבכירים ולימאים במדינה יש גישה לעמדות כוח פוליטיות וכלכליות. כתוצאה מכך נדחקים נשים וערבים לשוליים. אני תוהה לגבי הזהות ה"אובר"–גברית של אלה שהים היה ועודנו הספורט והתעסוקה שלהם. אני חושבת על הרמב"ם שעודד הורים יהודיים ללמד את ילדיהם כיצד לשחות. למרות זאת, כאשר אבא שלי אמר שהוא יורד לים, אבא שלו, שהיה יהודי חסידי, אסר זאת עליו. "יהודים לא נועדו לחיים על המים," הצהיר סבא שלי. כשהבין שהוא לא יכול להשפיע על בנו הבוגר, התחנן בפניו שלפחות יניח תפילין כל בוקר. ואבי החילוני למהדרין עשה בדיוק כך.

*

"אני גדלתי ממש ליד אבא שלך" , פנה אלי אחד מהגברים המבוגרים ביותר סביב השולחן. " בתל אביב. ממש מעבר לפינה מביתו של בן גוריון".
"הוא נהג לגנוב פירות מהעצים שלו."
"כן, גם זה." אני שמה לב שכולם מכבדים את האיש  הזה.
"הוא הקפטן הבכיר ביותר כאן," יגאל לוחש לי באוזן. "הם באים מכל הארץ לתת לו כבוד."
"בואי שבי איתנו." גבר מצידו הימני של הקפטן מוזג לי כוס גדולה של ערק. עוד לא צהריים.
"בואי. יש לנו הרבה סיפורים לספר על אבא שלך."
יגאל דוחף אותי לקראתם. "לכי," הוא אומר. "תקשיבי. זאת היסטוריה."

תגובה אחת to “מרים סיון ميريام سيفان Miriam Sivan”

  1. Nili Giladi Says:

    הי מרים מאוד התרגשנו אני ויגאל לקרוא את מה שכתבת את גדולה מהחיים חבל שלא צילמת את החברים צריך לעשות שוב מפגשה כזה בחיפה אוהבים אותך נילי ויגאל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: