عميقام يسعور עמיקם יסעור

ב י ת  ה ו א  י ו ת ר  מ ש ו ר ש  

      הוויכוח על הריסת מבנה איננו טרגדיה נוסח הגל בה צודקים גם הגל וגם אנטיגונה. זוהי דרמה , אשר מעורבות  בה כמה וכמה קושיות עיוניות : מה כוח הלוגיקה של האינטרס העירום? מי שמכם להחליט

בחיפזון ובשרירותיות? האם מתקיים כאן בכלל הרעיון האפלטוני האליטיסטי, כי אין לקבוע לפי דעת הרבים, אלא לפי דעת המבינים? מה מקומה ומשקלה של השכונה בתוכה מצוי הבית? כיצד עומדת הקהילה במבחן הכוח? מה משמעותם של הרצף התרבותי ושל תודעת הזמן? באיזו מידה החלטה זו מהווה גם סם מוות לסקרנות האנושית לגבי סביבתנו? האם מהות אורבאנית חייבת להעצים את הניכור באורח קטסטרופאלי? מהם יתרונותיה ומהם חסרונותיה של קבלת החלטות באורח ביורוקראטי? מה משמעות תרבות השליפה לעומת תרבות יישוב הדעת? מה כוחו של האדריכל לעומת כוחם של פקידי הרשות? מדוע הרצון להוציא מן הכוח אל הפועל את התוכנית הזאת דוחק הצידה את ראיית הפוטנציאל הגנוז באותו מבנה? מה מידת הצידוק הפילוסופי הנשען על תקדימים בעבר? עד כמה מועצם כוחה של החוצפה?

    הלוגיקה של האינטרס העירום מצטיירת כעזה וברורה. אך יש בה פגמים אתיים. אלה המחליטים

החלטות מסוג זה מצטיירים כבלתי הולמים דמוקרטיה של ניהול עצמי, או לפחות זו של שיתוף בניהול.

לא המומחים קובעים כאן, כי האדריכלים, אלה שהם בעלי החזון אינם שותפים לרעיון. השכונה כמו

הדר הכרמל היא לב העיר. גם כך שומעים וקוראים במקומונים על הזנחתה ועל אי מתן שירותים.

הרצף התרבותי הוא עניין מובן מאליו ואין צורך להרחיב עליו את הדיבור. גם ברור, כי הריסת בית תקטין בסופו של דבר את סקרנותנו לגבי מה שהיה בו קודם לכן. מהות אורבאנית איננה חייבת להגביר את הניכור באורח קטסטרופאלי. שיתוף הקהילה וקבלת החלטות רציונאליות תתרום להקטנתו. קבלת החלטות ביורוקראטית ואיטית היא גם ערובה לעצירתן של תוכניות נמהרות שנשלפו. סגולת יישוב הדעת הייתה מרכזית בעיני חכמי יוון הקדמונים.( מוטב, כי נלמד גם מהם ולא נקשיב לאהבלים, אויבי המחאה, המתנגדים לצדק חברתי ולמדינת רוחה  בטענה, כי נקרוס כמו יוון של עכשיו). בעיניים של מקצוענות ושל חזון נודעת חשיבות לאין ערוך לדעתם של האדריכלים. קשה להיות נביא מיום שחרב בית המקדש, אבל חזון, מבט לעתיד וראיית פוטנציאל של מבנה ושכונה אינם נכללים בקטגוריה של נבואת שקר. ההישענות על תקדימים איננה בהכרח בגדר טיעון פילוסופי. אפשר שיש בה יותר מן התירוץ. חוצפת השררה איננה מתמצה רק כלפי בניינים ישנים. ניתן בנקל להביא דוגמאות לחוצפתה בתחומים אחרים.

    אני מתבונן במבנה הזה. בייחודו של המתנ"ס,וראיתי עוד מתנ"סים בעולתם בעיר הזאת. אני רואה את עבודתו הייחודית את מעורבותו ותובנותיו של ירון הדר, אשר דומה, כי קפה "בינינו", הכין אותו לקראת

התפקיד הזה. אני נזכר באותו דיון מזהיר על אינדיבידואליזם בפברואר לפני שנה וחצי. דיון בעקבות מאמרו המרתק של דורון גושן, פעיל מרכזי בשכונה , אשר נדפס בגיליון השני של "אלת המסטיק", אותו ביטאון של צעירים, אשר מרכזו בשכונה. הצעירים הרדיקאליים המרשימים כל כך בדבריהם. נוכחותו של פרופסור דני גוטווין ומהרה : כמה קצרה הפרספקטיבה הפקידותית באי יכולתה לחזות את התפתחותן

של שכונה ושל תרבות.

    ה ב י ת    ב ר ח ו ב     ט ב ר י ה   5 1

לא למחוק, אדוני הפקיד.

לא למחוק, בבקשה. גם בתים

מבקשים על נפשם בקול אילם.

לא למחוק, אדוני הפקיד

לא למחוק. מחלון משרדך

קצרה התצפית. זכור כי מכאן

אין רואים את העבר.

אין רואים את העתיד.

                                                   ט ב ר י ה    5 1

     דויד חסר לי פה, בקבוצת האנשים המעניינת הזאת, היושבת עתה בערב סתווי מלאת התפעלות מן הבניין הזה. דויד בארצות הברית, אבל הוצאת הספרים שלו ממשיכה לפעול. אני אוהב לפגוש אותו גם

בנסיבות של הפגנות ומחאה דמותו הגמלונית הארוכה, המבט השקט. הוצאת הספרים המיוחדת שלו,השוכנת עתה ברחוב מסדה לאחר כמה שנים טובות , בהן עמדה ברחוב יוסף. זיכרון של ספרי עיון שונים שהפיץ. , למשל ספר ובו חמישה מאמרים של האנרכיסטית היהודייה האמריקאית, אמה גולדמן.

או דויד היושב באחד מימי שישי אחר הצהריים,  ביריד ספרים ברחוב מסדה מפיץ גם את ספרי הוצאת "רסלינג" "רסלינג", אני מהרהר,היא התשובה האולטימטיבית לכל מיני הוצאות שמרניות כמו  "מרכז שלם" של יורם חזוני ו"תכלת", כתב העת שלה. תמיד אני אומר, כי  "רסלינג" חייבת לנצח בקרב הדרבי  בין שתי ההוצאות. לשאת בגאון את הדגל ששמטה "ספריית פועלים". דויד, אותו פגשתי גם במסיבת ספרותית על הגג בדרה ברחוב בר גיורא, שם התארח המשורר סמי שלום שטרית, אשר את ספרו "המאבק המזרחי בישראל" אני מחזיק במקום של כבוד בבית.שם גם פגשתי את עורכת הספרים של "אנדלוס", הוצאת ספרים קטנה, המתמחה בפרסום ספרים,,שנכתבו במרחב הזה. דויד שהגיח לרגע לסלון מזל, אשר שכן ברחוב פבזנר במקום בו עמד פעם בית המרקחת, ליד תחנת כיבוי אש בעלת עבר היסטורי סמוך למגרש התיאטרון העירוני. סלון מזל, אשר אייל הצייר היה האיש הפעיל וב. תמיד ישב עם צעירים /שנהנו להיכנס לדבר על תרבות ועל אידיאולוגיה.אייל המצייר על ארונות חשמל ומטפח את שימורו של בוסתן למרגלות שכונת כבביר.  ובערב פתיחת המקום היה החדר צפוף, יותר מחמישים איש באו לשמוע את עקיבא אור, אשר שהה שנים רבות בלונדון. לאחר שהקימו ב 1962 את  "מצפן" יחד עם משה מחובר, חיים הנגבי ועודד פילבסקי, אחיו של מאיר פעיל.ובאותו ערב, בו ראיתי את דויד בסלון מזל הנחיתי כמה משוררים, ביניהם מתי שמואלוף, אשר גדל בכרמליה ,ועכשיו הגדיר עצמו כיהודי- ערבי למורת רוחם של כמה אנשים בקהל. וכשאני נזכר בדויד, הנמצא בארצות הברית מרחפים לעיני לפידי האש בחגיגה ברחוב מסדה אותם הקפיץ רני, הג'ונגלר, אחיו של אורי, הבעלים של קפה קטן. ירון , בעליו של קפה "בינינו" המתרוצץ וטורח. ויקטור, שעלה מברית המועצות, אמן מיוחד במינו, העובד במתנ"ס הדר, שפעם נקרא "ביתנו" והיה גאוות ההסתדרות, יוצר גם אסמבלאז'ים,טורח על תערוכת אמנים  הבני השכונה. רונן, המזרחן פעיל השכונה מרצה בחוג בית על המשטרים באחת הארצות השכנות. הדר הכרמל מתעוררת מחדש.

    אני יושב כאן עם סלמן, נזכר כיצד הופענו יחד במועדון התיאטרון ובמועדן בעכו סתיו 1987 בערב תרבות של חמישים בני נוער מבנק"י. עם מאג'ד, אשר עימו הייתי חבר בוועד האקדמאים של העירייה.

גם באותה קדנציה סוערת, בה יושב הראש, ציפי, החליטה להיפרד מן הוועד הכללי בראשותו של משה מזרחי. וכמה מילים וויכוחים נשפכו על העניין הזה. רחל, המרצה לאדריכלות, אותה שמעתי בקיץ, ליד מאהל במחאה באודיטוריום בראשית אוגוסט, שבועיים לאחר שהוקם האוהל הראשון בשדרות רוטשילד.

אברהם, שעלה מאתיופיה בדרך לא דרך השלים תואר אקדמי בטכניון וכתב שני ספרים על העלייה

נעמי, מחברת ספר מחקרי מרתק על הוראת הספרות, אבנר הסופר, שסבו וסבתו התגוררו בבית הזה.

אורלי, רעייתו, הפעילה הנמרצת של הקבוצה עדנה, שכתבה מחקר על פמיניזם ואקולוגיה, אפרת, האמנית המיוחדת , היוצרת בעיר התחתית,  מרים וח'ולוד הכותבות באנגלית, אורה חוקרת הלשון , רולי הפעילה בקרן החדשה ועוד אחרים.

    ירון, מנהל המקום נושא הרצאה מרתקת. כולם מקשיבים בדריכות. ואני אומר לעצמי, איזה מזל שמקום עזה זכה לאדם כזה. הנה זה שנים הוא כאן. גדל בשכונה. נותר בשכונה . פעיל יחד עם אחותו. את שמו הרומני עברת לשם עברי קצר וקליט. והוא נושא דברים באותו טון נעים של אדם אכפתי ולא מתנשא. טון אישי של אדם המעורב כל כך ברגשו ובשכלו. מספר, כיצד התעקש לקרוא למקום טבריה 15 ולא שם ממסדי כמו מתנ"ס וכדומה. הוא מדבר בערגה על עולם אותו לא יזכה לראות למרות רצונו. אותה ערגה היפה כל כך לחולמים המגשימים את חזונם במידת יכולתם ורוח של עצבות משרים עליי הדברים האלנה, עצבות מהולה בתקווה אופטימית. ושוב אנו מהרהרים , כי הלוואי והיו עוד אנשים כמוהו במתנ"סים השונים. ואני אומר, כמה שונה המקום הזה ממתנ"ס הדר. אני זוכר את מתנ"ס הדר כמועדון ביתנו. הרבה קשישים. דוכן לתרבות יידיש מדי מוצאי שבת.. ימים בהם ההסתדרות הייתה חזקה והוציאה ביחד עם העירייה כתב עת ספרותי מקומי ותמכה מדי שנה בשני סופרים החיפאים

העלויות הכרוכות בהוצאת ספריהם. וכולנו מודים נלהבים לירון על הרצאתו המאלפת, ומאחלים לו, כי ימשיך להיות מיוחד כזה  רחוק כל כך מכל תלאות הממסד והביורוקרטיה.

    אני מביט מבחוץ אל הבית הזה ומהרהר. כמה דברים אנשים מחמיצים , כאשר הם עוברים על פני בתים. היש בהם היכולת להכיל את עברם של אלה. לכל בית יש כעין ניגון. אולי מן הראוי להטות אוזן לאותו ניגון.

                                     ב י ת     ו מ ש מ ע ו י ו ת י ו

     ברצוני להעיר על משמעויותיו של המושג בית, כפי  שהן נתפסות בתודעתי. הדברים נכתבים לאחר דיון מרתק אמש ברחוב טבריה,15 בקבוצת הסיפור החיפאי.

     1. בית הוא מפלט. האנגלי אומר :" ביתי הוא מבצרי" אפשר לראות זאת כמקום בו אתה מתגונן

ומתרחק מפני טרדות העולם השונות.

     2. בית מבטא גם מקום של שלווה אידילית. זכור הפסוק "ויישבו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו"

הבית תמיד היה שלוותם של האיכרים מול שבטי הרועים הנודדים.

     3. בית בעבר היה המקום בו נולדו אנשים וגם מתו בו. מקום של יציבות. של חלק מתוך רצף. המושג בית אבי מבטא גם את הרצף הזה. בית אב הוא גם שבט. יהיה מי שיפרש את המושג בית אבי כביטוי

לפטריארכאליות מסוימת. ב"קול ישראל" הייתה פעם תוכנית פופולארית בשם, "בית אבי".

     4. נודעת חשיבות לנוכחותו של הבית כאובייקט לכיסופים. כך הנווד צ'ארלי צ'פלין חולם על בית באותה סצנה מפורסמת בסרט "זמנים מודרניים" כאשר הוא עומד.בבית יפה עם גינה. פרה חולפת והוא סוחט טת עטינה כדי לשתות כוס חלב. הבית הוא גם מקום לכיסופיהם של זוגות צעירים הגרים בשכירות ארעית. בקיץ האחרון הם יצאו למחאה גדולה.

     5. המושג "בעל בית" מבטא איזו אדנות רכושנית נצלנית מעט. בעל הבית במשניות שונות בהן

דנים בתלמוד. בעל הבית המגרש את הדיירים, אשר ידם אינה משגת לשלם שכר דירה בסרטים של צ'פלין ואחרים. בעל הבית כאדון כמו בנובלה של טולסטוי, "האדון והפועל". בעלי הבתים בעיירה

היהודית בגלות.

     6. מן הראוי להבדיל בין הבית השכונתי או הכפרי לבין הבית בהוויה האורבאנית. הבית מן הסוג הראשון מבטא חלק מהוויה קהילתית של מעורבות ואכפתיות. הבית מן הסוג השני מבטא את הוויית הניכור, אשר שכיחה בכרך המודרני. בתים רבי קומות, היעדר קשר בין שכנים או בני אדם. בדידות רבה.

הפילוסופיה המרקסיסטית עסקה בניכור ממארקס הצעיר גדרך הוגים כמו לוקאץ' ואחרים. תיאטרון הא

האבסורד מדגיש בדרכו את הניכור הזה במחזות של בקט, יונסקו ואחרים. לדוגמא, היעדר האורחים שאינם מגיעים במחזה כיסאות. בני המשפחה הדרים בפחי אשפה ב"סוף משחק" של בקט. אם כי המשמעויות השונות חורגות במחזות אלה מעניין הבית בלבד.

    7. מושג השכנים קובע את מהות החיים בבית. אופי השכנים. מידת הקשר. שאלת החיטוט או הרכילות או אי ההיכרות.. שאלות של קונפליקטים. ישנו סרט מופת קנדי קצר של במאי בשם לקלרן כמדומני,

הנקרא, "שכנים" ובו מתואר בדרך ציורית ריב שכנים הרסני.

    8. ההגנה התוקפנית על הבית אופיינית במיוחד לתרבות האמריקאית. חיתכן וזו נולדה בהשראת חוויית ה"ספר" האמריקאי. אותה תמונה של חוואי , העומד ורובה ארוך בידיו מזהיר אורחים לא מוכרים לבל

יהינו לחדור לשטחו, כי דמם בראשם. יש כאן ביטוי לאותו אינדיבידואליזם הנעוץ בתרבות זו.

     9. בית מצטייר , לעיתים, כפרט מתוך תבניתו של נוף משמים . כך משכנות עוני. כך גם שכונות

פועלים חסרות השראה כמו במזרח ברלין או כמו בפולין בסרטיו של קישלובסקי. האנטיתזה לנוף כזה היא יומרתו של הווארד רוארק, גיבור, "כמעיין המתגבר", ליצור בתים של יופי שהם ניגוד מוחלט לבינוניות האפרורית.

     10. בית הוא גם מקור לגאווה. בתיהם המפוארים של הנובורישים, אשר נבנו כדי לעורר קנאה

ולנקר עיניים. בית כביטוי להצלחה . כאשר חז"ל אמרו, "אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם", הם לא התכוונו כלל לפאר הזה.

     11. בית מעורר גם תוכחה. בתים מפוקפקים, בהן עובדות יצאניות. ארמונות השן בשומרון כנגדם מטיף הנביא עמוס בדברו על פרות הבשן בשומרות הנביא המתלונן על בית המקדש "המערת פריצים היה הבית הזה?!"

     12. חביתו של דיוגנס מבטאת כעין התרסה על מושג הבית, רדיפת הרכוש, אי ההסתפקות במועט.

הדיאלוג בינו לבין אלכסנדר מוקדון מאלף בתובנותיו.

     13. ישנו גם הבית המסתורי, המקולל. לפעמים זו טירה. בית עליו מרחפת קללה , ורוחות מסתובבות בו..יצירות רבות בספרות ובקולנוע עוסקות במוטיב הזה.

     14. התבוננות בבתים היא גם התבונות ארכיאולוגית היסטורית בתרבות. בתי פומפי לאחר התפרצות הווזוב. בתים שונים המתגלים בחפירות שונות, ומלמדים על אופי החיים באותם ימים.

     15. המקדשים מהווים את תמצית הבית המטאפיזי הקדוש. בית השייך לאלים, לכוהנים ובחלקו

גם להמונים , אשר באו להתפלל או להקריב קרבן.

     16. זווית הראייה של האדריכלים חשובה מאוד. תכנון הבית עצמו. התכנון על רקע סביבתו. השקפותיהם החברתיות, האסתטיות והאקולוגיות. נכונותם לעמוד על עקרונותיהם.

     17. הבית המיוחד, זה המעורר את סקרנותנו, ואנו תוהים מהו סיפורו.

     18. הבית כסובייקט לגעגועיו של הפליט, אשר נעקר ממנו. קובץ סיפורי הילדים, "סבא מספר" מסתיים בסיפור, "עץ הרימון". השודד הערבי בא באישון לילה אל ביתו לשעבר במושבה מטולה, ונפגש עם הילד, גיבור הסיפור. הספרות הפלסטינאית רוויה געגועים אל הבית ממנו נעקרו. דוגמא פוליטית לעקירה לא רחוקה מן הבתים לשעבר, עקורי בירעם ואיקרית, להם הובטח לחזור אל כפריהם. ב 1973 החל מאבק ציבורי עז שהתבטא בהפגנות למען השבתם לבתיהם המקוריים.

     19. קיים קשר מיוחד בין חלק מהמשועבדים לבין הבית. העבד , המסרב לצאת לחופשי ומניח לאדונו לרצוע את אוזנו. אהבתה של השפחה מאמי לאחוזת טארה ב"חלף עם הרוח"

     20. המושג, "הגנה על הבית" לובש אופי נלעג מעט במקומותינו. האנשים שאין להם בית מצטווים

להגן בגופם על הבית הגדול, המולדת.

     ניסיתי להצביע על משמעוות שונות של הבית . מן הנמנע להקיף הכול. כל אדם יכול לראות במושג זה מהרהורי ליבו ולהתבסס על פרי ניסיון חייו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: